מקור תלמוד ירושלמי בבא קמא ט׳:ח׳
8 משנה: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ קוֹנָם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי אִם מֵת יוֹרִישֶׁנּוּ. בְּחַיָּי וּבְמוֹתִי אִם מֵת לֹא יוֹרִישֶׁנּוּ וְיִּתֵּן לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו וְאִם אֵין לוֹ לוֹוֶה וּבַעֲלֵי הַחוֹב בָּאִין וְנִפְרָעִין.
9 הלכה: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ קוֹנָם שֶׁאַתְּ נֶהֱנֶה לִי כול׳. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חֲמִי הֵיךְ תַּנִּינָן הָכָא. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ. קוֹנָם שֶׁאַתְּ נֶהֱנֶה לִי. אִם מֵת יִירָשֶׁנּוּ. בְּחַיָּי וּבְמוֹתִי. אִם מֵת לֹא יִירָשֶׁנּוּ. וְהָתַנֵּי. בְּחַיַּי. אִם מֵת יִירָשֶׁנּוּ. בְּמוֹתִי. אִם מֵת יִירָשֶׁנּוּ. בְּחַיַּי וּבְמוֹתִי. אִם מֵת לֹא יִירָשֶׁנּוּ. מַה בֵין אָהֵן דָּמַר חָדָא חָדָא לָהֵן דָּמַר תַּרְתֵּי תַּרְתֵּי. רַב יִרְמְיָה וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּן חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנַס בְחַיַּי וּבְמוֹתִי. כֵּיוָן שֶׁאָמַר. לְבַיִת זֶה. אֲסָרוֹ עָלָיו בֵּין בַּחַיִים בֵּין לְאַחַר מִיתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּנִּינָן בִּנְזָקִין מַה דְלֹא תַנִּינָן בִּנְדָרִין. קוֹנָם הֲנָיַית נְכָסַיי אֵילּוּ עָלַי בְּחַיַּי וּבְמוֹתִי. כֵּיוָן שֶׁאָמִר. אֵילּוּ. אֲסָרָן עָלָיו בֵּין בַּחַיִּים בֵּין לְאַחַר מִיתָה.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא ט׳:ח׳
8 ר' ירמיה וריב"ח תריהון אמרין קונם לבית זה שאיני נכנס כו'. — צ"ל: תריהון אמרין קונם הניית נכסי אילו עליך מכיון שאמר אילו אסרן עליו בין בחיים בין לאחר מיתה. א"ר יוסי תנינן בנדרים מה דלא תנינן בנזיקין קונם לביתך שאיני נכנס שדך שאיני לוקח מת או שמכרו לאחר מותר לבית זה שאיני נכנס שדה זו שאיני לוקח מת או מכרו לאחר אסור מפני שאמר זה אסרו עליו בין בחיים בין לאחר מיתה וע' הנוסח בנדרים פ"ה ה"ג.